Monday, February 1, 2010

אימרו לא לתלישה

אחד מהכלים החשובים ביותר בביתנו הוא הפינצטה. היא והמראה המגדילה המתנוססת לראווה בחדר האמבטיה. אודה ולא אבוש, מבחינתי אין תענוג גדול יותר משליפת שערה סרבנית לאחר מאבק ממושך, בעיקר כשזו קוצנית במרקמה. בן זוגי אף הוא אינו טומן ידו בצלחת, ומידי ערב מתייחד לו עם הפינצטה מול המראה. לפרקים, אני מתחננת כי יזרוק לי איזו עצם לפני השינה, אך בדרך כלל הוא שומר את העונג רק לעצמו.


אינני מסתפקת, כמובן, בשימוש בפינצטה. כפי שדיווחתי, מדי חודש אני סרה ל-Sonia's Waxing Salon לעינוי החודשי: ברזילאי+רגל תחתונה. אכן, הנני קורבן מוחלט של השיטה. כשעבדתי ברופאים לזכויות אדם, הבטתי בהערצה בבנות השירות האזרחי האנרכיסטיות, שגידלו להן בתי שחי לתפארת. אך לעולם לא היה לי אומץ לומר לא לתלישה.


כשסיפרה לי רחלי על סלע המחלוקת העומד בינה לבין בן זוגה, הערצתי אליה רק הלכה וגדלה. רחלי, מסתבר, איננה מספרת את מבושיה, בעיקר מטעמים אסתטיים. היא מעדיפה את המראה הטבעי, ומשייכת את המראה המרוט לפורנוגרפיה ונספחיה (אם כי אין לה בעיה עם פורנו משנות ה-70). דא עקא, רצה המקרה ובימים אלה רחלי חובקת בן זוג צעיר מכדי להעריך את נועזותה. הלז גדל על ברכי מסורת התלישה. הוא אינו מכיר במראה המתולתל, ומשום כך ממאן להעניק לה שירותים מסוימים המצויים תחת אחריותו. רחלי ניסתה לחנך את העולל, ואפילו הצביעה בפניו על אמהות רוחניות איקוניות. כך למשל, חשפה אותו לצילומי עירום של הציירת ג'ורג'יה אוקיף שהוצגו לאחרונה בתערוכה מוצלחת בוויטני. בתמונות אלה, שצולמו על ידי אלפרד שטיגליץ, מככב בין היתר השיח המטפס של אוקיף (ראו דוגמא למטה). אבל משום מה, בן זוגה של חברתי טרם הכריז על סיומה של השביתה.






באותו שבוע קיבלתי תזכורת נוספת למנהגי הסקסיסטי. נפגשנו לצהרים עם זוג חברים חדשים, שאחד מהם הוא הצייר רוברט גרין. גרין הוא צייר די ידוע, מסתבר, וציוריו תלויים להם בין היתר במטרופוליטן. הוא אחד האנשים היחידים שהכרתי, לא כל שכן אמנים, שחפים מכל התחכמות, ומסוגלים להציג את עבודתם בצורה מלהיבה, אם כי קלילה ובלתי מעיקה. ישבנו בבית הקפה enid's שבוויליאמסבורג, אבל החלק המהנה יותר של הבילוי היה הביקור בביתם, שבמהלכו נחשפנו לאובססיות של גרין עצמו. גרין אוהב מאוד שיער באופן כללי, ואנשים שעירים, באופן ספציפי. גם כלבים שעירים אוהב גרין, ומאז ותמיד גידל פודלים מתולתלים. עוד בארוחת הצהרים הוא ציין לטובה את השיער השופע של מדריכת הפילטיס שלו לשעבר מימיו באל איי, ישראלית בעלת מחלפות מתולתלות. שי הז גרייט הר, הוא חזר שוב ושוב, ואפילו הציג לראווה את עטרת ראשה במספר צילומים שאגר באייפון.


לאורך השנים נהג גרין לתעד גברים שעירים שבהם נתקל, כולל בן זוגו, עליו הוא אוסר להסיר את תלתליו; כלבים, בעיקר מגזע הפודל, המופיעים לרוב גם בציוריו, ונופים שעירים. בשלב מסוים הוא גילה שיש לו אוסף מכובד של תצלומים שכאלה, וקיבץ אותם בספר מקסים ששמו Hairy.





אף על פי שהספר כולל תמונות רבות של ישבנים, הוא כלל אינו פורנוגרפי ברוחו. כשעלעלתי בספר ונתקלתי באיבר זכרי אנטימי, קראתי לעבר בן זוגו של גרין, "איז דיס יו, איז דיס יו?", מנסה לנחש מה מבין האיברים הוא איברו.


אבל בסופה של הפגישה הוקל לי מעט בתוך גופי המרוט לעייפה, ולא רק בגלל לוק, הפודל המקסים, שהשתובב לו בדירה. לתדהמתי גיליתי שיש לפעמים גבול לאובססיות, או לכל הפחות לאובססיות של גרין. במהלך השיחה, הוא שאב מאיתנו טיפים לא רק על אוכל טבעוני - איי וויל האב ווט הי איז האבינג, הוא אמר למלצר לאחר שבן זוגי הזמין מנה כלשהי ללא ביצים וגבינה - אלא גם על מריטת שערות מאזור האזניים. לפני שהלכנו לדרכינו, הוא אפילו הודיע כי בכוונתו לרכוש בעקבותינו פינצטה, או מה שנקרא טוויזרז, בהקדם האפשרי.







5 comments:

  1. gadol! funny, very much U! u boldy..

    ReplyDelete
  2. לא חייבים להוריד שיער בסגנון סרט פורנו, אפשר להוריד קצת מכאן ומכאן בסגנון צרפתי..(:

    ReplyDelete
  3. איך בדיוק?
    כלומר, אני משאירה משהו, לא מורידה את הכול

    ReplyDelete
  4. שתי דמויות נוספות שאומרות לא:

    מוניק והרגליים השעירות
    http://tinyurl.com/ychmky5

    אמנדה פאלמר ובתי השחי השעירים
    http://tinyurl.com/yakw7ed

    ReplyDelete
  5. הבתי שחי זה נחמד, אבל הרגליים קצת מפחיד

    ReplyDelete