Thursday, January 27, 2011

בייביסיטר לבייביסיטר

למה בעצם לא לחפש בחורה ישראלית? שאלה אותי דודתי כשסיפרתי לה שהתחלתי לחפש בייביסיטר במשרה חלקית לבתי. אההה, לא חשבתי על זה. בעיני רוחי ראיתי את בתי, כסקרלט אוהרה, מסתודדת עם אומנת שחורה עבת כרס הרוכסת את שמלתה, או לחילופין עם ספרדיה משולחת רסן עם ררר מתגלגת. גם אינדיאנית שתקלע לה צמות הבאתי בחשבון. אם אנחנו כבר בניו יורק, אמרתי לבן זוגי, למה לא לנצל את זה?





אבל הערתה של דודתי הציתה בי את הספק. אולי באמת כדאי ללכת על מישהי ישראלית? המשימה המפרכת לאתר את הבייביסיטר המושלמת בטח קלה לאין ערוך בעברית. אף על פי שזכרונותיי מהתקופה הקצרה שאני עצמי עבדתי כבייביסיטר בניו יורק לפני 20 שנה לא עודדו אותי - שרוכה על ספה דהויה עם ילד מסכן אי שם במידטאון תוך בהייה אפטית ב"מאסק" עם ג'ים קרי, התפטרות ממשרת נני מלאה עוד בטרם התחלתי בתואנה ש"אני חוזרת לארץ" - החלטתי ללכת בכל זאת על האופציה הזו. הרי יספיקו כמה מילים בשביל להבין עם מי יש לי עסק.


מצאתי שלושה טלפונים דרך Imaleuza, אתר שהמליצו לי לחפש דרכו את הישראליות. המועמדת הראשונה ששוחחתי עימה החלה לראיין אותי בתוקפנות עוד בטרם הצלחתי להשחיל מילה. "לכמה שעות בדיוק את צריכה אותי", היא נהמה עם תחילת השיחה. "אההה, אולי תספרי לי קודם על עצמך". בין סבבה אחד למשנהו, התברר שהיא במקור מתחום ה"ריטייל". הבחורה השנייה, אמא לתינוק שהגיע הזמן לשים אותו ב"דיי קר"', אף היא דרשה לדעת לפני הכול מהו בדיוק היקף המשרה, "כדי שנדע אם יש בכלל על מה לדבר." אחר כך המשיכה להשתלט על השיחה ועוררה בי רגשות אשם: "אני מבינה שהתינוקת שלך ממש קטנטונת, רק בת 3 חודשים". ואילו השלישית, נוכלת ערמומית עם פרצוף תמים ואינטיליגנטי, שעשתה הרושם הטוב ביותר ואף עברה שלב לראיון, הודיעה לי ש"הויזה נגמרה לה והיא חייבת לשוב לארץ".


ואז החלטתי: אני עם הסבבה גמרתי. מה שאני צריכה זו שמרטפית תוצרת חוץ, שלא תשאל אותי שום שאלה, שתשמור על דיסטנס, אולי גם תצדיע, שלא תשתמש במילות סלנג ובעיקר לא במילה סבבה. בכל מה שקשור לבתי אני לא רוצה סבבה, אלא יס מאם.


החלטתי לפרסם מודעה בסיטר סיטי, כפי שהמליצה לי ג', מדריכת הפילטיס הנערצת עלי. אף על פי שהרעיון עורר בי חררה, מסתבר שזו דרך שנהוגה כאן. עם פרסום המודעה קיבלתי 90 פניות מבחורות עם שמות כגון שחרזאד, רנג'יטה וקריציה. התחלתי למיין את הפניות. במהרה, מצאתי עצמי ברגרסיה לימי בהם עמלתי על תרגומים קלוקלים ובדיקת עבודות של סטודנטים שנה א' בחוג לספרות. כאן לא שמים פסיק! מרקרתי, מוחקת רווחים מיותרים, מאריכה מקפים קצרים. ניסוח עילג! ייסרתי את עצמי על כך שלא הצבתי כדרישה תואר שני, וכעבור חמש שעות של שכתוב נמרץ הטלתי על בן זוגי את מלאכת המיון.


תוך עשר דקות הוא הציג בפני 10 נבחרות, כשהקרטריון שהוביל אותו היה אלה שעשו לעצמן בקגראונד צ'ק, בדיקה שמוכיחה שאין להן עבר פלילי ושהן מי שהן טוענות שהן. פסלתי על הסף מספר מועמדות שענו לי בקול מנומנם ב-8 בבוקר ולא זכרו בעל פה את אופי המשרה - הרי סטלניות אני לא צריכה אצלי בבית - ונשארתי עם שלוש.


המועמדת האמריקאית עשתה רושם מצוין על הנייר. לא היו אצלה רווחים מיותרים, ומשפטים התחילו באות גדולה, אף על פי שלא היתה לה השכלה גבוהה. בעברה היא עבדה כמורה לריקוד של ילדים והיתה בעלת חנות ממתקים. בנוסף לכל היא היתה בת 38, ועשתה קורס עזרה ראשונה. לעומת הישראליות, ונסה - כך קראו לה - לא העזה לשאול אותי אף שאלה בטלפון. היא רק סיפרה על עצמה וענתה על שאלות. זו בחורה כלבבי, אמרתי לעצמי, וזימנתי אותה לראיון.


אהבתי מייד את האווירה החנפנית שהביאה עימה. אני מאוד אוהבת חיות, היא אמרה איך שנכנסה, למראה פופאי הכלב ושתי החתולות. אחר כך היא אמרה מספיק פעמים כמה בתי יפה, והפצירה בי לתת לה להחזיק אותה. אבל עדיין התלבטתי. לא הרגשתי נוח עם הצחוק הקולני שלה - איי אם ורי לאוד, היא צחקה כשבן זוגי אמר שהוא שומע את השיחה מהמטבח - והרוח האמריקאית הקרתנית שנשבה ממנה. היא הזכירה לי את הקהל שמגיע לניו יורק בשביל לשבת בצילומים של הלייט שואו. "מישיגין, בורן אנד רייזד", היא דיווחה כששאלתי מאיפה היא באה.


לא ידעתי אם לזמן את הטורקיה. לא ראיתי את היתרונות שבהוראת השפה הטורקית לבתי, וגונבו לאוזניי שמועות שלטורקים יש מבטא בלתי חדיר באנגלית. אבל בסופו של חשבון היא זומנה, שכן היתה משכילה יותר מהאחרות - תלמידת תואר שני לחינוך מיוחד והתפתחות ילדים. לקח כמה דקות טובות להתגבר על המראה המבהיל שלה - היא הבחורה הכי מכוערת שראיתי בחיים שלי, אמר בן זוגי. דווקא המבטא היה סביר, והיא אפילו החמיאה לנו שהיא בוחרת מעבידים מאוד בקפידה. אבל כשהיא התחילה לצעוק כשסיפרנו על חופשה עתידית - יו האב טו אנדרסטד, איי ניד מיי אוורז - קיבלנו רגליים קרות.


הארגנטינאית עשתה הרושם הטוב ביותר. אמנם, היא חתמה כל משפט בשלוש נקודות באופן תמוה, אבל היא נראתה שפויה, לא כמו האחרות שהפגינו טרוף קל. בראיון התגלתה כביישנית, שקטה, בעלת הופעה נאה ומסודרת. אמנם, היא לא הסתמנה כאשת שיחה מעניינת מדי - "וואו, זה מרק גזר? לא ידעתי שעושים מרק מגזר" - אבל דמיינתי כֿבר בכליון עיניים את בתי מרביצה את האולה.


כשהתלבטתי בין השלוש באוזניי אמי, סגרנו שת', האמזונה הדרום אמריקאית בעלת החוש השישי שמנקה לנו את הבית, תוריד את ההחלטה. "ת' יודעת בדיוק מה טוב לכן", פסקה אמי. מבושמת מהמחשבה שת' תחליט בשבילי, זימנתי את הארגנטינאית ביום שבו ת' היתה אצלנו, ולשמחתי זו מיד שתפה פעולה. "כן, פעם עבדתי אצל משהי שהבייביסיטר שלה צרחה על הילדים שלה כשלא היתה בבית. כבר בפעם הראשונה שראיתי את הבייביסיטר היתה לי הרגשה מוזרה". סגרנו שארד למטה כדי שת' תוכל להתרשם נכונה. ניצלתי תנומה של בתי, ויצאתי ֿלסיבוב. "היא לא זזה כל הזמן הזה מהמיטה", התרשמה ת' מאוחר יותר. "עשית החלטה נכונה".


בפעמים הראשונות שהיתי במחיצתה, יורה הוראות והסברים מדוקדקים, חוטפת ממנה את בתי מדי פעם כדי לתקן אותה. את ממציאה קונספט חדש, עושה בייביסיטר לבייביסיטר, הטיף לי אחי במהלך ביקור בעיר, כששתינו קפה ב-Eataly. אבל ההתלמדות התחילה ברגל ימין. מצא חן בעיני שהיא עומדת עם ידים שלובות מאחורי גבה, סימן לכבוד. היא גם כתבה דוחות קצרים, עם דיווחים מדויקים על כל פעולה: nap time, changing diaper, וכדומה.


בתום שבוע עבודה עימה, החלטתי שמצאתי מציאה. אמנם, חוסר הכימיה ביננו בהחלט היה טוטאלי, והשיחות הקצרות שהצלחנו לנהל הפילו עלי תרדמה. והיא גם לא צלצלה אחרי שעות העבודה כדי לברר בתום יום של עצירות אם לבתי היתה בסופו של דבר יציאה. אבל גם זה יגיע, הבטיח לי בן זוגי.


בסוף השבוע קיבלתי ממנה הודעה. היי טל, הציעו לי עבודה במשרה מלאה. אני מתחילה התלמדות בשבוע הבא. הפעם המשפט הסתיים בנקודה.



3 comments:

  1. איזה פוסט! שתדעי לך שאני עבדתי כבייביסיטר כ 12 שנים ברציפות (אני בת 24 היום), למען האמת עד היום אני מידי פעם מבייבסת בערבים, אפילו שאני בעצמי כבר נשואה (בלי ילדים).
    הפוסט הזה שם אותי לרגע בזווית של ההורה, והזכיר לי את כל החששות וההתלבטויות של הורים שפנו אליי דרך המלצות ובכל זאת חששו ושאלו ובדקו ולא ידעו.
    אם הייתי גרה לידך, הייתי שמחה להיות המטפלת של התינוק שלך.
    :)

    שרונה
    Photo.Fashion.Passion

    ReplyDelete
  2. אוי, תודה, חבל באמת שאת לא גרה לידי. אני בדיוק מתלבטת לגבי מישהי חדשה...

    ReplyDelete