אף פעם לא חקרתי את מימדי התופעה. עד כמה שאני יודעת, היא משותפת לי ולחברה מהימים עברו. אך ציפור קטנה לוחשת לי כי האנושות כולה כורעת תחתיה. התופעה כמעט נגוזה מלבי, אך לאחרונה, בעקבות שטף המבקרים שצבאו על העיר, שבה והופיעה לה במלוא תפארתה.
על פי נסיוני, היא בדרך כלל מתרחשת במהלך מסע קניות מייגע באחת הרשתות הגדולות, אם כי היא יכולה בהחלט להתקיף גם ביום של חול. תלוי איך התחיל הבוקר. בשנות העשרים המוקדמות, היא לכדה אותי בדרך כלל על סיפו של הסניף של טאואר רקורדס ז"ל בברודווי. לאחרונה, היא חשפה את מלתעותיה בטופשופ, אליה נגררתי עם הרשל'ה הזכורה לטובה (ראשונה למטה). אבל באותה המידה, היתה יכולה לארוב לי גם בוויקרטוריי'ז סיקרט, שם רכשה הרש כמות מסחרית של גרביוני רשת בצבע גוף עם פס שחור וסקסי לאורך הרגל (שניה ושלישית), או בחנות האימתנית Shoe Mania, שבה הבריקה ברכישת ריבוק אדומות לאמה (אחרונה למטה).
בבוקר אותו יום, יצאתי מן הבית בחופזה עם הרשל למסע קניות ברשתות הגדולות, ורכשתי בדרך קפוצ'ינו במאפייה של בלתאזר. לגמתי ממנו להנאתי על בטן ריקה, עיוורת להשפעות מרחיקות הלכת של אקט שכזה. אויה, איזה גן עדן של שוטים! ברגע שעברנו את מפתן החנות, הרגשתי כי שבר גיאולוגי עומד להתבקע בבטני. סחרחורת אחזה אותי. ידעתי שאם לא אסור לשרותים תכף ומיד, רע ומר יהיה גורלי. נדמה לי שיש הסבר פיזיולוגי לתופעה. בזמנים של לחץ, מצוקה או אפילו התרגשות, הגוף מפריש אדרנלין. וההמשך ידוע.
אמשיך בסיפורי, איפוא. עם היכנסי להיכל של טופ שופ, מיד ידעתי שעלי לברוח החוצה ולחפש את השירותים הקרובים. אבל משימה זו אינה פשוטה כלל וכלל. לאורכו של ברודוויי, ובייחוד באיזור האוסטון, אין הרבה מסעדות, ובחנויות עצמן אין שירותים ציבוריים בדרך כלל. מכוסה זיעה, זינקתי לעבר המוכר ושאלתי היכן השירותים הקרובים. כיודע דבר, הוא שלח אותי לסניף הקרוב של סטארבאקס, שנמצא למזלי מול החנות. מיהרתי לשם כנשוכת נחש, כוס הקפה עדיין בידי, אך עם הגיעי לבית הקפה נפלו פני. בתור לתא האחד והיחיד השתרכו חמישה אנשים, ביניהם שתי תיירות מגרמניה. עמדתי בתור, מפרפרת, בעודי מנסה להחביא את כוס הקפה מפני עובדי הסניף. דקה לפני שקרסתי התפנה תא, וחשתי פנימה כל עוד נפשי בכפי.
אף על פי שהרשל'ה עשתה עצמה כאילו אינה מכירה את התופעה, דומני כי היא מאפיינת ראשית כל את קהילת התיירים. אלה ממהרים לצאת חיש בבוקר ממשכנם, ללא הטקסים הרגילים של שעות הבוקר, שבין היתר כוללים רביצה קלה בשרותים. עם הכניסה ללוע הארי, הווי אומר לחנות עצומה כלשהי, המכניסה את התייר באופן מיידי למצב של חרדה לנוכח גודל המשימה, חושפת התופעה את שיניה. התופעה עשויה להתרחש גם בחנות קטנה יותר, המלאה במיני קשקושים ומצריכה נבירה. עודני משתוממת על כך שהרשל לא נפלה חלל בטויטוקיו, חנות צעצועים עמוסה שבה רכשה את ה- Hnapanda, מעין דובי שחיפשה במשך שנתיים, חצי פנדה חצי ארנב מבית היצור של האמנית Nagi Noda (למטה).
כשהתוודיתי בפני בן זוגי על אודות התופעה, הוא חשף בפני את קיומה של תוכנת אייפון, או מה שנקרא, אייפון אפ, ששינתה כליל את עולמי. התוכנה, SitOrSquat, מיידעת את המשתמש לא רק איפה ממוקמים השירותים הציבוריים הקרובים למקום הימצאו, אלה גם האם הם פתוחים, והכי חשוב - האם הם מאפשרים ישיבה. אלליי! לו רק הייתי יודעת באותו יום כי במרחק שני צעדים מחכים להם השירותים ביוניקלו. שלא לדבר על בננה רפקליק, שם יש אפילו כיסויים לאסלה!
Posts
