Sunday, August 9, 2009

פלא הבריאה


איך שנכנסנו, רחלי ואני, ל-Belle, הליין הזול יותר של חנות הנעליים המדהימה Siegerson Morrison, נכנסתי לפניקה. בדרך כלל המחירים שם נורא יקרים, ולכן אין סיבה לחרדה. הכול ממילא לא בא בחשבון. אבל הפעם, לרוע המזל, היתה מכירה, הווי אומר, עוד הפצצת לופים. מיד הזזתי את מבטי לעבר קולקציית החורף הבלתי מושגת. ואוו, תראי את המגפיים, ממש יפים, קראתי לרחלי שוב ושוב, מנסה למשוך אותה הרחק ממקום הסכנה. נכון שהיום 40 מעלות בחוץ, אבל הרי הקיץ הניו יורקי הוא לא קיץ, ועוד שניה יגיע הכפור. ללא כל ספק יצירת מופת. תראי את העקב. לפתע ראיתי אותה מזוית עיני שולפת זוג סנדלים מאיזור המכירה. כן כן, אהה, הם מאוד יפים, אמרתי לה מבלי להביט. תראי, ניסתה רחלי זווית חדשה, הן יפות, למרות שיש להן צורה שמזכירה את כל סנדלי היוונים המכוערים שעושים עכשיו. כן, בהחלט, עניתי בחיפזון, אבל זה כלום לעומת המגפיים האלה. תראי איזה גימור.


אך אז התרחש פלא שהכריח אותי לזוז מהמבצר. אני אקח אותן, שמעתי את רחלי אומרת בקלילות למוכרת, לא צריך לשים בשקית, אני כבר אלבש אותן. היא שלפה את המזומנים, והיתה מוכנה לתזוזה. זהו?? את קונה? שאלתי בתדהמה. כן, לא נראה לי שיש כאן התלבטות, היא ענתה בשלווה. אבל, בכל זאת, למה את כבר לובשת אותן? לא יכול להיות שתרצי להחליף? אבל היא היתה בשלה.



כשיצאנו מהחנות, מוחי היה כמרקחה. היא בטח היתה פה קודם, חשבתי לעצמי בחשדנות, לא יכול להיות שביצעה את הקנייה בכזו מהירות. פתחתי בחקירה אגבית: לא יצא לי להיות באיזור הזה הרבה זמן. היית פה לאחרונה? לא, היא ענתה, גם אני לא. חשבתי ללכת למכירה הזו כבר כמה פעמים, ניסיתי שוב, אבל לא הספקתי. לשאלה הזו רחלי כבר לא ענתה, ולא היה היתה לי ברירה אלא להחליט: מדובר בפלא הבריאה.


כעבור כמה ימים ישבנו במסעדה האורגנית-צמחונית Caravan of Dreams לארוחת הערב. כל הערב הבטתי ברחלי במבטים סוגדים. הנה בחורה כלבבי, בוחרת ומשלמת. בלי התלבטויות, בלי שאלות. הארוחה עלי, אמרתי בצהלה, תזמיני מה שאת רוצה. סטייק סייטן, ירקות עם טופו, תרד מאודה, פסטה נעה. עד חצי המלכות. תזכירי לי אחר כך לשאול אותך משהו, היא אמרה כשמבט מוזר על פניה. איזו שאלה, בשמחה. היא רוצה לשאול משהו אותי? הייתי ברקיע השביעי. בשלב מסוים בשיחה, שלפה רחלי את האייפון שלה, פתחה איזה לינק, והציגה בפני אוברול של Loeffler Randall. רציתי להתייעץ איתך, היא אמרה. כדאי לי לקנות את האוברול? הוא לא קצת אקסטצנרי? מה את אומרת? היא שאלה. אני לא בטוחה.

ואז ידעתי. מדובר במתחזה. האובסס הוא גם נחלתה.



5 comments:

  1. גם אני נוטה להרגיש הקלה כשאני מגלה שפריט יפה הוא יקר מדי. כנ"ל כשאני מוצאת פריט שמוצא חן בעיני באי.ביי. ואז מסתבר שהמוכר הספציפי הזה לא שולח אל מחוץ לארה"ב.

    עוד רכישה נחסכה ממני

    ReplyDelete
  2. את קונה בגדים באינטרנט?

    ReplyDelete
  3. לפעמים קונה באי.ביי

    אני חושבת שיש רק דבר אחד שקניתי לא באי.ביי - זוג נעליים. פני חשכו כשראיתי כמה מכס אני צריכה לשלם עליהם, אבל בסופו של דבר הקנייה השתלמה כי נעלתי אותן הרבה בחורף שעבר ונראה שאנעל אותן הרבה גם בחורף הקרוב

    ReplyDelete