Tuesday, November 17, 2009

מעיל הנסיכה


היה זה יום סגרירי, ובדיוק רכשתי
בברני'ז, לאחר לא מעט חיפושים, מעיל של דיאן פון פירסטנברג, ששורשיי הפולניים אינם מתירים לי לנקוב במחירו. זכיתי בו לאחר חודשים רבים של טענות ומאנות שהשמעתי באוזני בן זוגי מבוקר עד ליל, מאז העז לשוב יום אחד הביתה כשבאמתחתו ארבעה פריטים של רוברט גלר (Robert Geller), שרכש בשליש מחיר בסמפל סייל בשנה שעברה, והגיעו רק עתה. צמד המעילים המקסימים ששלף מהשקית - האחד מעיל מלחים מצמר כחול, ראו למטה בתמונות, והשני מכותנה עם קפוצ'ון) - עוררו בי פרץ רגשות מודחקים מחורף אשתקד, שבסופו מצאתי את עצמי עם מעיל בסגנון שמיכת פוך וז'קט בלתי לביש של הלמוט לאנג (על אודות פרשייה עגומה זו קראו כאן). אף על פי שבבית נערמו השקיות ונערכו מדידות חוזרות ונשנות של הסחורה הנוצצת, בן זוגי היה שקוע בניסיונות לעבוד עלי שלא מדובר בקנייה שערורייתית, מתוך חשש שאדרוש להשוות תנאים: "טוב, קניתי את זה בשליש מחיר, וחוץ מזה, אני בחיים לא אקנה עכשיו בגדים במאות דולרים. בניו יורק צריך לקנות רק בסיילים." אינטרסטינג.







כשהמעלות המשיכו לצנוח, תיבלתי את הטענות בפרצופים אבלים-חמצמצים, ולבסוף השגתי את מבוקשי: "תקני מה שאת רוצה, גם ז'קט וגם מעיל, רק תעזבי אותי בשקט." בן זוגי משך לכיוון רכישה ב-Barbour, המותג האנגלי הוותיק עם בגדי הקאנטרי הקלאסיים, אך עמדתי בפרץ, שכן נפשי חשקה במעיל צמר שחור נשי ואיכותי. כמו כן, התגנב חשד ללבי שמדובר בעצם ברכישה בשביל עצמו - זה זמן רב השתוקק לרכוש מעיל בברבור, אך לא הרשה לעצמו בעקבו פרשיית רוברט גלר.


החלטתי לרכז את חיפושיי בברני'ז משיקולי נוחות. הביקור הראשון בכלבו היוקרתי הניב שתי אופציות: מעיל פעמון של APC, ומעיל ארוך שחור של מארק ג'ייקובס, עם כפתורי זהב. אך מעיל הפעמון היה מעט רחב, ולזה של מארק ג'ייקובס היתה בעיה רצינית, שנתקלתי בה בעבר ללא פתרון. האקסטרה סמול נראה מדהים, אבל לא השאיר מקום לכלום מתחתיו מלבד סודר דקיק. ואילו הסמול היה טיפ טיפה גדול מדי. האם יהיה מוגזם לרכוש את שתי המידות גם יחד? לאחר סדרת מדידות סהרורית של הסמול והאקסטרה סמול לסירוגין מול אחת המראות הצדדיות - "שוד איי אופן א דרסינג רום פור יו??" שאלה אחת המוכרות בתמהון - נטשתי את זוג המעילים על אחד המדפים ונסתי מן המקום, חסרת כל יכולת להכריע.


ביקור בחנות של APC בסוהו, הפעם בלוויית רחלי, חברתי בעלת כושר ההחלטה המרשים, ומדידה חוזרת ונשנית של מעיל הפעמון אף הם לא הולידו קנייה. על אף התעקשותה שהמעיל מקסים, החשש שהוא משווה לי לוק של מורה יגעה בחורף, שנכנסת לכיתה כשעל כתפיה מונח ברישול מעיל צמר גדול מידות, צבר תאוצה. בביקור השני בברני'ז, שאליו גררתי גם את בן זוגי, הייתי נחושה להכריע. בעודו יושב הלום על ספת ההמתנה, כאבי בשעתו בעת מסעי קניות משפחתיים, סרקתי את קומות שבע ושמונה, שם מוצגת הסחורה האנושית יותר בברני'ז. בקומות האחרות יש כל מיני איב סאן לורנים וכריסטיאן דיורים בהון עתק שמפחיד להתקרב אליהם. אחת המוכרות, שהריחה ריח של טרף, התלוותה אלי. בדרך כלל אינני מתקשרת עם מוכרים, אך הייתי כבר מותשת. ראינו ביחד מעילים מקסימים של Rag and Bone ו-Acne, אבל אף אחד מהם לא היה מושלם. ברגע האחרון היא הגיחה עם "מעיל הנסיכה" של דיאן פון פירסטנברג - שחור וארוך, מצמר טוויל עם שורת כפתורים מזהב מלוכלך. מדדתי אותו בחוסר אמונה אך לפתע אורו עיניי. זה היה המעיל שחיפשתי. הוא היה בדיוק במידה שלי, צמוד במקומות הנכונים, אלגנטי אבל גם קצת זרוק (ראו למטה). בן זוגי הוזעק מספת ההמתנה, ולא נותרה לו ברירה אלא לשלוף את הכרטיס למרות המחיר חסר התקדים, שזיכה אותנו בשובר מתנה של 50 דולר.






בדיוק באותו הערב קבענו עם כ', אחד האנשים המקסימים שפגשתי בניו יורק - הומו מצרי-קנדי חובב אופנה, שעושה דוקטורט ב-NYU ואף על פי כן אינו מתאפיין בנוירוטיות עוכרת שמחה. הצטרפו אלינו עוד שני חברים הומואים שלו, שאף הם יודעים דבר או שניים על עיצוב ואופנה. בדרך לשם התרגשתי מעצם האפשרות להציג לראווה את הרכישה החדשה בפני יודעי דבר. אבל כשנכנסנו לדירה, לא נשמעו שום תגובות. התמהמהתי מעט, אך בסופו של דבר כמעט נשרפתי מהחימום, ונאלצתי להורידו.


הערב היה מהנה ביותר. היין פוגג מעט את המחשבות הטורדניות על אודות המעיל, השיחה קלחה, וצפינו ביחד ב-Chic Point, הוידאו המוצלח של שריף ואכד. לפתע אמר לי י': אגב, הג'ינס שלך מהמם. אכן, אמרתי בחוסר התלהבות, קניתי אותו בחורף שעבר ב-Pas de Deux. וגם הנעליים מהממות. כן, הן מאורבן אאוטפיטרס, עלו גרושים, המשכתי באדישות. אבל מה עם המעיל? חשבתי, חוזרת לרקום מזימות כיצד לשוב ולהציגו.


בסוף הערב, כשנפרדנו לשלום, לבשתי את המעיל בטקסיות. וואו, ממש קר בחוץ, הפטרתי, אני מקווה שהמעיל הזה מספיק מחמם. הרגע שחיכיתי לו הגיע. כל העיניים הופנו אל המעיל. אבל בדיוק באותו רגע שאל אותי כ': אגב, למה לא אישרת אותי בפייסבוק? ליבי החל להלום במהירות. הבנתי שבטעות חסמתי את הצעתו. בעבר, מסיבה עלומה כשלהי, שלחו לי עשרות בחורים מאיזור השבר הסורי אפריקאי הצעות חברות בפייסבוק. תחילה קיבלתי את כולן בהתלהבות, אך בשלב מסוים גיליתי שחלק מהאנשים הללו משויכים לקבוצות בסגנון I Hate Israel. לא יכולתי להרשות לעצמי להיות משויכת לקבוצות שכאלה, גם כי עבדתי על האתר של רופאים לזכויות אדם ועל עמוד הפייסבוק של הארגון, וגם בכלל, ולכן התחלתי לסנן שמות ערביים שלא היכרתי. כשכ' שלח לי הצעת חברות, לא שמתי לב שמדובר בו, והוא סורב מתוך הרגל. הייתי כה נבוכה כשהעלה את הסוגייה, שלאחר התנצלות ומלמולים חסרי פשר, זינקתי לעבר הדלת ויצאתי בבושת פנים, מותירה את אובססיית המעיל הרחק מאחור לטובת זו החדשה, לכל הפחות לעת עתה.


4 comments:

  1. great!..... :))
    love the coat, u choose the right one! no doubt......

    ReplyDelete
  2. טל, זה נראה מעולה. כמו כן אהבתי את ההפניות שלך - הג'ייקובס יפה כל כך.

    ReplyDelete