Friday, February 12, 2010

החטא ועונשו

אכן, חוששתני כי שבוע הוא הקאטאוף טיים לאירוח בביתנו הקט. מאז שרבץ בין כתלינו במשך שלושה שבועות תמימים חבר מימי הלימודים של בן זוגי, אנו מקפידים להודיע לאורחינו על הקאטאוף טיים טרם בואם: שבוע, בבקשה, לא יותר. ישנם סוגים רבים של אורחים, כך גיליתי. נעימים יותר ונעימים פחות, קמצנים יותר וקמצנים עוד יותר. אבל הזן המעניין והמפתיע ביותר הוא הזן החמוץ-ממורמר. על קטגוריה זו, הזוכה לתפוצה רחבה ביותר, נמנים אלה הרובצים בבית שעות ארוכות ללא מעש ונהנים משירות לקוחות טוב יותר משל זאפו'ס, אך בכל זאת מעיזים לשחרר הערות עוקצניות על חשבון המארחים. כך למשל אותו חבר של בן זוגי, מעין נווד ארטיסט הנוהג לצנוח בסלונם של קורבנות תמימים במשך חודשים ולעתים אף שנים, אהב לשרבב הערות אודות אורח חיינו הקפיטליסטי, בעודו נוגס מהתרד האורגני שהוגש לו מדי יום לשולחן. אורח אחר שטעם אף הוא מהקדרה, החמיץ פניו למשמע יללות החתולות עם שחר, ואחרת סבלה בקולניות מריחה של מכונת הקופסוט. חברתי האמריקאית, המתעללת בסביבתה בעיסוק כפייתי בענייני פלסטין כפי שרק בת להורים ציונים מפלורידה יכולה, הגיעה במצב רוח לוחמני במיוחד. היא שפכה על בן זוגי קיטון של צוננים בגין שרותו הצבאי הקצרצר והתמים. "אני לא יודעת מה עשית שם", אמרה לו כיודעת דבר, בעודה נוברת בטמפה המוקפץ. אפילו הרשל, שהביאה עימה משב רוח רענן בימים הראשונים לבואה, לא טמנה ידה בצלחת. לא רק שחיסלה גלונים שלמים של נייר טואלט בשעות בוקר קריטיות, אלא שבשלב מסוים החלה להטיל עלי משימות אדמיניסטרטיביות מסוגים שונים. תוכלי לרשום לי איפה זה אורבן אאוטפיטרס, ביקשה ממני במתק שפתיים בעודה משוטטת באיטרנט, וצריך גם לכתוב אסמס לענבל. אכן, מטר הטלפונים שקיבלתי מחבריה הניו יורקים אף הוא הוסיף שמן למדורה. אותם חברים אומללים, בהחלט חטפו את הכתף הארקטית על לא עוול בכפם.


בכוחותיי הדלים, ניסיתי להשיב מלחמה שערה. על הנווד הטלתי מדי פעם משימות מסוגים שונים. כך למשל, נאלץ לסחוב את שקית הקומפוסט המהבילה לגן הסמוך, ולרדת עם פומה הכלב לטיולים ארוכים בשכונה. אבל עם הרשל בהחלט הגעתי להישגים גדולים יותר: הוספתי למלתחתי שני סוודרי וינטג' מוצלחים, חפים מכל ייסורי נבירה.


בעברי הרחוק ביקרתי באדיקות בחנויות וינטג' ויד שנייה. זכורים לי שיטוטים אינסופיים בכוכים מחניקים, בחיפוש אחר פריטים אקראיים כאלה ואחרים. אך ככל שהזדקנתי, התחלתי לסלוד מהריח ולהתעייף מהחיפושים. לא אכחד, גם התפשטותו של מראה הוינטג' השבלוני בתל אביב עשתה בי שמות. וכך, עם המעבר לניו יורק, הסתפקתי בביקורים אגביים בחנויות אנינות שבוררות את סחורתן בקפידה, כדוגמת Duo ו-INA, אך גם מהן יצאתי לרוב במהרה, מותשת ושמנונית.


אבל כשהרשל הגיעה ובאמתחתה מבחר סוודרי סבתא יפהפיים, השתנתה התמונה. החלטתי לעשות מעשה, ולהציץ שוב לתוכה של ארץ קשוחה זו, בתקווה שלא אכווה. יצאנו למסע בחנויות הוינטג' של העיר שהתחיל ברחוב עשרים ושלוש, העמוס לאורכו במיני חנויות מסתוריות. לאחר אתנתחה קומית במעין מספרה-סנלריה-חנות תכשיטים מעופשת שהרשל התעקשה משום מה להיכנס אליה (תמונה ראשונה למטה) - בעליה התגלה כישראלי כרסתן - גילינו שרוב החנויות באיזור מלאות בעיקר בבגדי יד שנייה עבשים. ב-Housing Works, החנות המוצלחת ביותר באיזור, מצאה הרשל נעלי עקב ירוקות עם פס זהב דהוי ב-3 דולר (למטה). איך שיצאנו מהחנות, התווספה משימה מייגעת למסעינו שכמעט שברה את רוחי: חיפוש קדחתני אחר טוש זהב לצורך הדגשת הפס הדהוי, שאת עקבותיו מצאתי לתדהמתי על המחשב שלי לאחר עזיבתה.






כשהגענו לאיסט וילג' כבר כאבו לי הפרקים. שפתי היו מלוחות, ובגדי הפכו דביקים. אבל הייתי נחושה למצוא לי כמה סוודרי סבתא בסגנון הרשל, ויהי מה. כשהתעשתתי, ביקרנו במספר חנויות. מ-Tokio7 המוכרת יצאנו כלעומת שבאנו (ראשונה למטה). מלבד אוסף מרשים של מעילי שאנל, היא לא סיפקה את הסחורה. אבל ב-Physical Graffiti מצאה הרש מבחר שמלות וינטג' אמיתיות ומוצלחות במיוחד (שנייה ושלישית למטה) וב-Limited Supply תיק זהב (שלישית למטה, התיק הנוסף נרכש ב-Vice Versa, ראו למטה).






התחנה הבאה היתה וויליאמסבורג, ובעיקר החנות הענקית Beacon's Closet, ששמעתי עליה גדולות ונצורות (ראשונה למטה). התעתדנו לצאת לשם בהרכב מלא - בנות משפחתי, הרשל ואנוכי. אך לאחר שמצאנו עצמינו מחכות להרשל הגבירה במשך שעה, יצאנו לדרך לבדינו, תאבות נקמה. שהות בת כשעה ב-Beacon's Closet העצומה וחיטוטים אינסופיים בסחורה לא הניבו דבר, מלבד שאיפה מאסיבית של אדי אמוניה. השתרכנו הלומות לכיוון הסאבווי, אך לפתע גילינו חנות וינטג' קטנה וסימפטית יותר, Vice Versa שמה. ואת מי מצאנו בתוכה אם לא את הרשל בכבודה ובעצמה, נוברת בעיני הנץ שלה בסחורה. דקה לפני שכרכמתי את פניי נוכח זכרון ההברזה, עלה במוחי רעיון גאוני. אטיל על הרשל, הסטייליסטית המחוננת מבטן ומלידה, את משימת הנבירה! נו, יש כאן משהו מעניין, זרקתי לעברה באגביות. אם תראי איזה סוודר יפה תגידי לי. לזכותה של הרש יאמר שהמסר הופנם כהלכה. מכאן והלאה, מצאתי את עצמי נופשת לי בחנויות, רגל פה רגל שם, חופשייה כציפור, בעוד הרשל סורקת את הקולבים העמוסים כחמור עבודה. ואכן, כבר בווייס ורסה נרשמה רכישה ראשונה: סוודר לבן ומלאכי בשבילי, וגם חצאית מזהב בשבילה (שנייה ושלישית למטה).





לא היתה ברירה אלא לשוב למחרת ל-Beacon's Closet, מצוידת בהרשל. איך שפלטתי את מילות הקוד - אם תראי משהו יפה - היא החלה לנבור במרץ בסחורה. גם הפעם האסטרטגיה הוכחה כהצלחה: יצאתי מהחנות כשבאמתחתי סוודר אדום יד שנייה של היסטריקס, עם כפתורים ורודים חד פעמיים.


לאחר שובה של הרש הייתי עדיין תחת השפעה. לפרקים הגחתי ל-No Relation, חנות הוינטג' הסמוכה לביתי, מפשפשת בסוודרים ומדי פעם דולה איזו מציאה. ל-Ellen, החנות המוצלחת בלואר איסט סייד כנראה לא תהיה ברירה אלא לשוב במהרה, שכן קיבלתי משימה טרנס-אטלנטית מענגת במיוחד- לשוב לשם ולרכוש נעלי פרגמו, שאותן הרש החליטה לפתע שהיא רוצה.








4 comments:

  1. מצחיייייייקקק ממש.
    כבר הספקתי לחרוש על חלק מהרכישות!
    כשתבואי לביקור ניקח אותך לשוק הבוכרים(:

    ReplyDelete
  2. בגדים מהממים, תודה טל על הפוסט הנפלא הזה

    ReplyDelete