Monday, December 7, 2009

פאפה רוי בן 40

יומולדת ה-40 של בן זוגי רועי, שחל בשבוע שעבר, תבע יציאה מהשגרה. אני לא מדברת על הצורך לחשוב על מתנה ראויה - מה כבר אפשר לקנות למטורף הזה? הרי בשנה האחרונה רכש לעצמו כל דבר אפשרי - ולאתר מסעדה טבעונית חדשה לערב החגיגי עצמו. היינו צריכים להתכונן לקראת המסיבה שהחלטנו לערוך משום מה בביתינו, אף על פי ששנינו איננו אנשי מסיבות.


חגיגות יום ההולדת התחילו ב-Kajitsu, המסעדה היפנית הטבעונית שגילתה לורה, חברתינו בעלת האובססיה למסעדות אסיאתיות, עליהן היא מדווחת ב-New York Slop, הבלוג המוצלח שלה לענייני אוכל בעיר. זו בהחלט המסעדה היפנית הטובה ביותר שביקרנו בה עד כה, כולל Kyo Ya, שזכתה בדומה לקאג'יטסו לכוכב אחד במישלן הניו יורקרי. האוכל היה כל כך טעים, שהתקשיתי להאמין שהמנות עשויות רק מירקות עונתיים, עשבי תיבול, זרעים ודגנים. "יא אללה, והכול רק מירקות!", חזרתי שוב ושוב בקול בס בסגנון אבי, בעוד בן זוגי שולח מבטים נבוכים לצדדים ותובע ממני להנמיך את הווליום. בחרנו בתפריט הגדול יותר - שמונה מנות, ביניהן סטיקי רייס עם פטריות, אומבושי, שיסו, קישוא יפני וטופו בגריל בתוך ענף במבו (חח, למטה), ועוד כל מיני תוספות ביניים על חשבון הבית. האווירה היתה כה טובה, שמספר ההערות שהשמיע בן זוגי במהלך הערב הגיע למינימום: הערה אחת אודות התמהמהות בת דקה בחיפוש המסעדה, בעודינו שוהים במונית החמימה.








למחרת בצהריים, יום המסיבה, בו ירד גם השלג הראשון של השנה, יצאנו לקניות. מכייון שהוחלט לרכוש גם אוכל, בנוסף למשקאות, סרנו ל-Whole Foods, הרשת הגדולה שמספקת ומייצרת מוצרים טבעיים ואורגניים. אף על פי שחוויית הקניות שם היא מפוקפקת - תור משתרך גם בדוכני הטעימות - הול פודס היא אחד המקומות השווים בעיר לארוחה בריאה, טעימה וזולה. העמסנו מיני תבשילים, ביניהם לביבות בטטה ותפו"א, מלפפונים חמוצים בוואסבי, סאג פניר (התבשיל ההודי עם התרד והגבינה), קינואה בלימון עם ירקות, דאמפלינגס ואנטיפסטי. כשרמת הנרווז התחילה לעלות - "בואי נגמור קודם עם הלחם!" העיר לי כשהעזתי לסטות מהמסלול שהתווה - החלטנו לרכוש שם גם את המשקאות, ובחרנו כל מיני בירות ארומטיות מבלגיה וצפון צרפת, ובירת שיפון מהחבית. משם סרנו בגשם שוטף ל-Babycakes בלואר איסט סייד, כדי לקנות את הקאפקייקס הטבעוניים שלהם העשויים מקמח כוסמין, וחופן מעוגיות מכריכי העוגיות המפתים.












הנוכחות במסיבה היתה מפתיעה. בשלב כלשהו נהרו אל ביתינו פרצופים שלא היכרתי, שברכו אותי בשלום חמקמק ונעלמו במעמקי הדירה. הדירה היתה מפוצצת באנשים עד כדי כך שהמוסיקה לא נשמעה. במהלך המסיבה שמתי לב לתופעה מטרידה למדי. האורחים אמרו לי כל הזמן "וואו, יו לוק גרייט!", ונראו מופתעים מהצלחת האירוע. "אוסום פררררטי". אני לא מבינה, איך אני נראית בדרך כלל? שאלתי את בן זוגי בדאגה. מוחי היה כמרקחה. כאשר במהלך הערב הוזמנו לכמה מסיבות ואירועים די נוצצים - ביניהם הקרנה של הסרט החדש של תום פורד - לא היה מנוס מכדי להגיע למסקנה המרה. נראה שחלק נכבד מהנוכחים היו תחת הרושם שאנו צמד חנונים משעממים, ומשום כך הופתעו מהלוק הטוב של הדירה ושל הקרואים, ביניהם האחיות הבלונדיניות אנה ולורה לבית וגינלי (למטה) - האחת עובדת במשרד אדריכלים שמעצב את החנויות של מרק ג'ייקובס, והשנייה מושקעת היטב בעולם האפנה - שטבעו את הכינוי "פאפה רוי" לבן זוגי; ג'יי ג'יי, המוסיקאי בעל תספורת האפרו, העובד במחלקת הכספים בחברת פרסום (תמונה שנייה למטה) וכ', הדוקטורנט החובב האופנה, שהגיע במחלצות חושפניות. ההיפותיזה שלי אוששה כעבור מספר ימים, כאשר דיווח בן זוגי על נחמדות מוגזמת אליו מצידם של עמיתיו לעבודה שנכחו למסיבה.







למחרת בצהריים, בעודי מתנמנמת על הספה ומהרהרת בבעיות התדמיתיות הכרוכות בהגירה, זחל בן זוגי מהמיטה תוך השמעת טרוניות על ניקוי הפנים והמסאג' שהזמנתי לו ב-Tamago Skincare. "למה מגיע לי העונש הזה?" הוא קיטר, בעודו לובש את מעיל הברבור שרכשתי לו לכבוד היומולדת. אך בשובו נאלץ לחזור בו, ואף לשלם על כך בהזמנה לטיפול פנים ומסאג' עבורי, עם אופציה למעיל ברבור.



3 comments:

  1. image issues are a serious problem....ha ha

    ReplyDelete
  2. חחחח likeeeeeeeeee
    נראה לי שהתכוונת לפלאק פאניר, התבשיל עם התרד והגבינה..
    אה ונראה לי גם שהתכוונת למיסו או שיש דבר כזה שנקרא שיסו אולי שירו? (מרק) ממממ
    אגב מה זה מעיל ברבור? אני חייבת לראות שימי תמונה!
    מזל טוב לפאפה!

    ReplyDelete
  3. קוראים לזה סאג פניר
    http://en.wikipedia.org/wiki/Saag
    ושיסו זה סוג של ירק
    http://www.kitazawaseed.com/seeds_perilla.html

    שמתי לינק למעיל של ברבור
    אפשר לראות בלינק

    ReplyDelete